לבל יהא עלי יומי הרגל - מהו הרגל תנועתי טוב וכיצד להגיע אליו ? 

לבל יהא עלי יומי הרגל  

השורה לקוחה משיר של לאה גולדברג  וניתן לפרשה  בכמה מובנים  .

בהתיחסות לגישת אד"מ בתנועה  ננסה לבדוק במאמר זה מהו הרגל תנועתי , מהו הרגל טוב ומהו הרגל רע  וכיצד ליישם זאת ביום יום 

מהו הרגל תנועתי -

התנסות:

מן הסתם אתם יושבים כעת , נסו לקום לרגע ולחזור לשבת –קראו את ההמשך רק אחרי שתחזרו לשבת !

איך קמתם ? 

האם בתנועה סיבובית - האם לשמאל או לימין ?

במילים אחרות – מהו הרגל הקימה שלכם ?

הרגל תנועתי הוא כל פעולה  תנועתית שאנו חוזרים עליה  הרבה פעמים ואיננו חושבים עליה .

למשל- הדרך בה אנו מורידים את המעיל , הדרך בה אנו קמים מהמיטה ודרך בה אנו מחזיקים את  הפלאפון .

לאורך השנים נתקלתי בשני מצבים עיקריים בהם המונח הרגל תנועתי  הוא גורם מרכזי  בטיפול בתנועה :

א.      הרגל יומיומי לקוי שאנו רוצים לתקן .

ב.      הקניית תרגול בריא יותר שיהפוך להרגל .

בניגוד למה  שניתן לחשוב , ההרגל  התנועתי מהווה את מסת האימון המרכזית  בחיינו- הוא שישפיע יותר מכל  מאורע תנועתי אחר על בריאותנו .( למעט תאונה )

הדרך בה אני קם מהכיסא תהיה  בעלת משקל בריאותי והשפעה גופנית  פי כמה מכל אימון בריאותי  שניקח לצורך שיחרור הגב שנתפס לי בעת קימה מכסא מדי פעם !

אם נצרף את כמות הפעמים ( והזמן ) בו  הגוף שלנו מבצע את פעולת  הקימה  בשבוע אחד  נגיע  לשעה ואף יותר  ולחזרה של מאות ואלפי פעמים . שום אימון גופני בריאותי אינו יכול להתמקד באופן קבוע שבוע אחר שבוע  באזור הניזוק ולאזן  זאת .

לכן יש משמעות מיוחדת ליכולתנו למנוע הרגל שלילי ולאמץ הרגל חיובי.

האם ניתן לשנות הרגלים?

אצל מטופלים רבים שלי אני מוצא כי הפיכת הפתרון התנועתי הטוב שקיבלו בעזרתי להרגל , היא החלק המאתגר והקשה יותר לביצוע.

למעשה נראה כי 90 אחוז של הצלחת  הטיפול שלי תלוי סביב יכולתו של המטופל להפנים הרגלי תנועה טובים ולנקות- שליליים .

אצל רבים מצאתי אמירה כגון- את זה אני לא יכול לשנות  כי זה ההרגל שלי .

ולכן בואו נברר: מה קובע את אופן התנועה של ההרגל שלי ?

שימו לב לרגע  לדרך בה אתם  אוחזים עט – האם זו הדרך היחידה - מה קבע את אופן ההחזקה ?

להזכירכם  ,לנשיא ארה"ב – ברק אובמה , יש דרך  שונה מאד , טבעית להחזיק את העט !

רוב ההרגלים שלנו מתעצבים על ידי צורך – אנו יושבים בצורה שתאפשר לנו להרפות את הגוף במידת האפשר. וכן על ידי הסביבה- אנו יושבים בצורה מסוימת משום שזהו מבנה  הכסא שעליו אנו יושבים .

כמו כן , למבנה הגוף  משקל רב- אדם  בעל נטיה  לרוטציה פנימה במפרק הירך כתוצאה ממבנה גופני מסוים  יתרגל ללכת כאשר רגליו מונחות מעט כלפי פנים .

לסביבה ולחברה השפעה רבה על הרגלינו התנועתיים- נשים למשל  רגילות לשבת  בשיכול רגליים לא רק כי לרוב מפרק הירך שלהן גמיש יותר אלא בעיקר בשל  מוסכמה חברתית נרכשת של צניעות .

אלו המרכיבים העיקריים המשפיעים על יצירת אופי התנועה שלנו בכלל והרגל בפרט- תורשה, חברה, סביבה, וצורך.

בחזרה לשאלה- האם ניתן לשנות הרגל תנועתי ולהכניס חדש ?

בפירוש- כן אבל- לא תמיד.

ההרגל  התנועתי , בניגוד לאינסטינקט אינו  גן . הוא אינו מולד אלא נרכש – ילדים שגדלו  אצל זאבים  כמעט לא יכלו ללכת על שתייים , כאשר אנו  הולכים לשירותים  אנו מתישבים בצורה הרחוקה מרחק רב מהדרך הטבעית הרצויה , וכאשר אנו מניחים את הראש על הכרית אנו  מציבים לגוף  מצב לא רגיל .

יחד עם זאת, אין זה אומר כי ניתן לשנות הרגלי תנועה בקלות . עד כמה אתם יכולים לשנות את האופי שלכם -

כיצד משנים הרגלי תנועה ?

הכלי הראשון והחשוב ביותר הוא הכרה עצמית בצורך בשינוי .קשה יותר לשנות הרגל תנועתי מאשר ללמוד בלט קלאסי  ( את השפה לא את רמת הביצוע הגבוהה ).

שנית – האם מה שאנו משנים לא יגרום נזק יותר מאשר תועלת - – שינוי אופן הריצה של אדם כהרגל יכול לגרום לנזק אדיר לברכיים – לא כל הרגל תנועתי הוא בר שינוי ולעיתים התעקשות על שינוי במקום אחד בגוף יוצרת שרשרת תגובות גרועות הרבה יותר .

כאן המקום להעזר בבעל מקצוע שיודע לתת התיחסות לכלל דרישות ויכולות הגוף שלכם

שלישית – בלי צל של ספק המאמץ לשינוי הרגל תנועתי הוא בראש ובראשונה שכלי ולא גופני.

ישנם שינויים שידרשו עמידה במאמצים ומצבים פחות נוחים גופנית אך עיקר המאמץ דומה למאמץ הנדרש ממתחרי שח-מט – ריכוז, התמדה, ניתוח והבנה.

כאשר נרצה לשנות הרגל תנועתי נהיה חייבים להיות מחויבים  לפרק זמן שיכול לקחת עד חודש  למאמץ מחשבתי  לשים לב להרגל החדש להמנעות מההרגל הישן  -יום יום דקה דקה !

זהו מאמץ עצום ולא כדאי לזלזל בו- שום דבר אחר , אולי למעט התאהבות  במישהו אינו מחזיק אותנו  בחשיבה מתמדת על נושא אחד פרק זמן ארוך כל כך .

הבשורה הטובה- ברגע  שהצלחנו  להפוך תרגול להרגל – אנו ממשיכים לבצע אותו ללא  שום השקעת אנרגיה ! 

נתקלתי מספר פעמים בעזרים אורטופדיים דוגמת  מחוך  פזיוטרפי לגב שמבקשים  בעצם לגרום לשינוי הרגל יציבה  בעזרת קיבוע הגוף – לאלו, לתפיסתי השפעה מוגבלת ומסוכנת לטווח ארוך אך בשום אופן אין לראות בהם כלים לשינוי הרגל  -הם לעיתים מצליחים לשנות מבנה ולא  הרגל .

רצון- ידע ומבט על – מחויבות וכוח מנטלי הם שלושת הנדבכים העיקריים  אולם ישנו מרכיב נוסף :

מי  יעשה את שינוי ההרגל שלי ?

אם כל רצוננו הוא בשינוי  יתכן ונוכל להעזר במאמן מעולה שיקח על עצמו לנתב אותנו במסלול המפרך  אולם  אם ברצוננו לנהל תהליך פנימי אמיתי  נזדקק , בנוסף לעוזר החיצוני לכוח פנימי יחודי-    הכרה תנועתית או מודעות גופנית .

שניהם מצבים מנטלים דומים אך אינם זהים  ומבחינת הבריאות- אף הפוכים .

מה ההבדל בין הכרה תנועתית  ומודעות גופנית? 

ניקח למשל ,הליכה – רוב הזמן אנו צועדים  באופן מסוים ללא מחשבה על  המכניקה המדויקת  רוב הסיכויים שבהליכה ברחוב מוחנו חושב על  כמעט כל נושא אפשרי מלבד הפעולה עצמה.

כעת, כיצד נגדיר את מצבנו כאשר אנו הולכים בהליכון בחדר הכושר -

כאשר אני מכיר בתנועה  אני מנתח אותה לצורך אחר למשל – יתכן שנזהה בהליכה לקות מסוימת ונתקן אותה אך המטרה תהיה  שריפת  קלוריות טובה יותר . ההתיחסות להרגל התנועתי שלנו היתה לצורך  הפקת מסקנה  מצומצמת  , תועלתית. זוהי הכרה בתנועה .

לעומת זאת , מודעות להליכה שלי תכלול תחושה וידיעה לגבי כלל המרכיבים  התנועתיים שבה- המתח בו אני נמצא, הנחת כף הרגל, עד כמה אני נושם  משוחרר , מה מניע אותי ללכת  בקצב מסוים ועוד ועוד .

מודעות להליכה  היא מצב מנטלי  ולא כלי לשרת מטרה  חיצונית .

יתכן ונשתמש במודעות  לצורך הגברת שריפת  הקלוריות אך באותה מידה יתכן ונבחר לדעת איך ללכת  בריא יותר .או למה  אני בוחר במטרה מסוימת

כאדם  שהגיע לריקוד בשלב מאוחר  של חייו נאלצתי להאבק  רבות על מנת להפנות באופן קבוע את רגלי כלפי חוץ ( turn out  ) אולם כיום   אם אני מפנה את רגלי פנימה  אני מרגיש אי נוחות טבעית  ומיד  מסובב אותן כלפי חוץ .

ההטמעה העצמית הזו היא שינוי הרגל תנועתי .

שיפור ההרגלים התנועתים שלנו דורש מאיתנו מאמץ מנטלי  גדול, סבלנות וידע תנועתי רב אך  זוהי ההשקעה המשתלמת וארוכת הטווח ביותר שניתן לבצע מבחינה גופנית :

                                        "יהלום תנועתי "